עד היום חשבתי שהספר "קיצור תולדות האנושות" הוא הספר המהותי ביותר של יובל נח הררי. אולי דווקא חוסר הדקדקנות האקדמי, מאפשר לנח הררי לסדר את המידע האקדמי בצורה הוליסטית וקוהרנטית. להציג את המדע וההיסטוריה בצורה פשוטה ובהירה. מכאן בעיני חשיבותו העצומה. לדעתי הוא ספר חובה. ספר שצריך גם להילמד בבתי ספר תיכוניים.
אבל היום, אני חושב שהספר נקסוס של הררי, שיצא לאחרונה, הוא החשוב שבספריו.
בחלק גדול מחיי המקצועיים אני מתעסק במידע. הגדרת מהו מידע היא הגדרה חמקמקה, כמו הגדרה של מהו חומר או מהי אנרגיה. ישנה הגדרה נאיבית מתמטית שמתעסקת בזרימת מידע (של ניקויסט או להיפך של שנון). אני עד היום הסתפקתי בכך. אבל הגדרות אלו ואחרות מייצרות לא מעט סתירות בתורת האינפורמציה ובפילוסופיה שמאחוריה.

נח הררי נותן הגדרה שהיא לא פחות מגאונית בעיני. ההגדרה שלו, במילים שלי היא, שמידע היא "רשת שמחברת נקודות ומייצרת מציאות חדשה". הגדרה זו דורשת לא מעט הסברים, הסברים שמופעים בספר וכאן בהמשך.

אתן כאן שלוש תוצאות מעניינות בעיני להגדרה זו.

תוצאה ראשונה, מהתחום הראלי. מתוך הגדרה זו נובע שאינטליגנציה מלאכותית (AI), הבנויה על רשתות נוירונים (Deep learning), היא בעצם, מידע עם משקלות. מכאן ברור שזהו Classifier מתוחכם. גם משפט זה דורש הסבר למי שלא מצוי ב-AI. הסבר מופיע בהמשך.

תוצאה שניה, בתחום ההומני. מידע הנוגע לאנשים, מנושאים מעשיים יום יומיים, כמו הכסף שלך בבנק ועד נושאים רוחניים כמו אמונה דתית ופוליטיקה היא הדבק החברתי. המידע הוא הדבק עצמו. גם זה דורש הסבר ואיך זה קשור להגדרה למעלה, הסבר שמופיע בהמשך ובספר.

תוצאה שלישית, המחשבה הנאיבית שהייתה מקובלת עלי, היא "שהאמת נמצאת בעיני המתבונן", כלומר אין אמת. התוצאה השלישית מהגדרת המידע בצורה זו, היא שיש אמת מוחלטת. גם זה דורש הסבר.

לדעתי, הגדרה והבנה זו ,משפיע על מגוון עצום של נושאים. הבנה והגדרה שנוגעת בנושאים החל מפיזיקה ומחשבים ונוגעת בבסיס התפיסה הפוליטית בכלל והליבראלית בפרט. היא עד כדי כך מהותית, שאינה נופלת בעיני בחשיבותה, מהדברים שמנסח ברוך שפינוזה, אבי הליברליזם.

ברוך שפינוזה: "כל אדם צריך להיות חופשי לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק לפי פרותיה" 

הסברים לחלק גדול מהדברים נמצאים בספר עצמו. הם מפורטים ובהירים יותר מאשר תקציר ההסבר שנמצא כאן. חלק גדול מההסברים כאן הם בצורה של דוגמא ופחות הסבר.

ההגדרה: מידע הוא רשת שמחברת נקודות ומייצרת מציאות חדשה

נבדיל בין מידע, ידע, ונתונים. שלושה מושגים דומים שחשוב להבדיל ביניהם. הנתון שהמרחק בין ירושלים לתל אביב הוא 64 ק"מ, הוא נתון. אפשר להתייחס לדבר גם כידע אם אני מודע לנתון, ובשפה מדוברת אפשר גם להגיד שזה מידע. אבל במהותו זהו נתון. מכאן והלאה לא נתייחס לנתונים כידע או מידע. הנתון שהמרגל העביר למפקד הצבא שהאויב עומד לתקוף, הוא במהותו מידע. זהו נתון שידיעתו תשנה את המציאות. במקרים מסוימים גם תשנה את תוצאות המלחמה. כאשר הנתון שהאויב עומד לתקוף היה אצל המרגל, זה היה ידע שקיים אצל המרגל. כאשר המרגל העביר את המידע למפקד הצבא שפעל לפי המידע, הנתון שהיה ידע אצל המרגל, הפך למידע. ניתן להבין מכאן, שכאשר נתון עובר מצומת אחת (המרגל) דרך רשת כלשהי לצומת אחרת (מפקד הצבא) נוצר מידע. נח הררי מרחיב את ההגדרה כך שהמידע אינו רק תלוי בנתון שעובר, אלא גם ברשת ובצמתים שלה. לדוגמא, אם הנתון לא היה מגיע למפקד אלא לש"ג, יתכן והיה חסר ערך. מכאן תצורת הרשת אינה בהכרח פחותה בחשיבותה מהנתונים שעוברים ברשת. כלומר צריך להכליל את הרשת עצמה כחלק מהותי במידע עצמו. בהגדרה המורחבת של הררי, הרשת שכוללת את הנתונים שזורמים דרכה היא המידע. לדוגמא לנתונים שעוברים ברשת הביפרים של חיזבאללה הייתה חשיבות לישראל. אבל הרשת עצמה (והיכולת להפיץ אותה) הייתה יותר מהותית ושינתה יותר במהות את המציאות במלחמה.

ניתן עוד שתי דוגמאות למידע שמייצר מציאות חדשה. ה-DNA הוא מידע גנטי. על ידי מניפולציה על חלבונים הוא מפקח ובונה תאים חדשים וחיים חדשים. כאשר נוצר אדם, חיה או צמח חדש, משילוב DNA של אם ואב, נוצרת מציאות חדשה. דוגמא שניה מעולם אחר לחלוטין. מידע שנמצא בקובץ מחשב בבנק, מייצר מציאות, בה אני, באמצעות כרטיס פלסטיק, יכול לקנות אוכל לילדי הרעבים.

נעבור לנושא הרשת שמחברת נקודות. המידע שקיים בכל סיפור הוא תיאור שמנסה לתאר מציאות או דמיון. גם מידע שמנסה לתאר מציאות יכול להיות דמיוני במידה כזו או אחרת. התנ"ך הוא סיפור שמהווה את הבסיס לדת היהודית הנוצרית והאסלם. לכל דת כזו יש מאמינים שהם הנקודות המחוברות על  ידי הרשת שהיא המידע. התנ"ך ומסורות נוספות עם המידע שלהם הם הרשת הייחודית לכל אחת מהדתות. יש לזכור שאני מביא כאן הסבר בתצורה של דוגמאות וכדי לקבל הסבר נכון וטוב יותר אני שוב מפנה לספר עצמו.

אינטליגנציה מלאכותית (AI – Deep learning)

יש מספר טכנולוגיות שמשמשות ליצירת AI. אבל המהותית והמובילה (בעיקר בעשור האחרון) היא Deep learning הבנויה כרשתות נוירונים.

קישור להסבר קצר על AI שמותאם לקוראים שאינם מתמטיקאים או אנשי מחשבים.
בהסבר קצר שבקישור נדבר על AI, שמזהה האם בתמונה יש כלב או חתול

כמו ב- Deep learning גם המוח בנוי כרשת שמעבירה נתונים. הנתונים במוח גם הם עוברים כאותות חשמליים. במוח התהליך דומה ל- Deep learning כי AI בעצם נלמד והועתק מתוך הבנה של מבנה המוח. במוח רשת של תאי עצב, מעבירה אותות חשמליים מתא אחד לשני דרך האקסון של תא אחד שמחובר לדנדריטים של תאי עצב אחרים. נקודת החיבור היא הסינפסה. המשקל והמכפלה שנעשה במעבר מתא עצב אחד לשני נעשה על ידי הסינפסות. החיבור של האותות החשמליים מתבצע במרכז גוף תא העצב, והוא בהתאם לתוצאת החיבור, מבצע "ירי" (שולח "1" באות חשמלי לאקסון שלו) או שתוצאת החיבור אינה מספיק גבוהה ולכן לא מתבצע ירי. כלומר נשלח "0".

אחרי שהגדרנו (נח הררי הגדיר) את המידע כרשת שמחברת בין נקודות. ואחרי שהבנו שרשת Deep learning היא רשת עם משקלות שמחברת בין נקודות. ברורה גם המסקנה המתבקשת, ש-AI הוא מידע עם משקולות. יותר מכך, Classifier היא מערכת שמסווגת נתונים. כמו המערכת שמסווגת האם נתונה תמונת כלב או תמונת חתול. המערכת שתיארנו כאן (בהסבר הקצר על AI) היא מערכת פשוטה. GPT היא מערכת AI מורכבת. מכאן ההסבר למסקנה הראשונה, שמערכת AI היא בעצם, מידע עם משקלות, שמהווה Classifier מתוחכם.

האמת המוחלטת

הרעיון שהאמת היא בעיני המתבונן, הוא רעיון בעייתי, שמייצר פרדוקסים לוגים רבים. ניקח למשל את הלוגיקה המשפטית. בהנחה שרצח היה בכוונה תחילה ולא רצח שבו הרוצח מתחרט על מעשיו. מכאן הייתה סיבה, מדוע הרוצח רצח את הקורבן. במקרה כזה, כנראה שהאמת אותה רואה הרוצח, שונה לחלוטין מהאמת של השופט. ואם אין אמת אמתית ומוחלטת, אנחנו לא יכולים להחליט אמת של מי נכונה יותר. 

אמת מדעית היא פשוטה יחסית. אנחנו מניחים הנחה ובודקים אותה. בחלק קטן מתחומי המדע (פיסיקה לדוגמא) מספיק סוג ניסוי אחד שמראה שההנחה אינה נכונה והיא נפסלת. ומצד שני צריך כנראה הרבה סוגי ניסויים שמבצעים המון פעמים כדי שההנחה תהיה מקובלת על הקהילה המדעית. ברוב תחומי המדע אנחנו חוקרים ומבאים עוד ועוד נתונים וכך מתקרבים יותר ויותר "לאמת". כדי להתקרב לאמת משתמשים בסטטיסטיקה. זו הגדרה נאיבית, של מידע ואמת. ההגדרה הנאיבית אומרת: "שככול שיש לנו יותר מידע אנחנו יותר קרובים לאמת". הגדרה נאיבית זו היא מאוד בעייתית כאשר מרחיבים אותה מעבר לתחומי המדע, גם בתחום המדעי היא לא תמיד מחזיקה מים.

לפני 15 שנה אמר לי אבי, שהוא מאמין שהאינטרנט, עם אפליקציות כמו ויקיפדיה, לימוד מקוון ועוד, מאפשר נגישות למידע. ידע והשכלה, לכל שכבות האוכלוסייה, יגרום להקטנת הפערים החברתיים. הבחנה זו הייתה מבוססת על ההגדרה הנאיבית של מידע. בפועל אנחנו יודעים שהדבר רק גורם להגדלת הפערים החברתיים, הכלכלים וההשכלתיים.

מכאן ההנחה המדעית, שככול שיש יותר "מידע" אנחנו מתקרבים יותר "לאמת", אינה נכונה. יותר נכון להגיד שהגדרת המידע אולי פגומה. הרשתות החברתיות מוכיחות זאת היטב. הן מפיצות "פייק" שהוא "אמת" של המתבונן. הפצה זו, גדולה יותר מאשר הפצת נתונים שקרובים לאמת. מציאות זו מביאה למסקנה "המדעית" שאין באמת אמת. נח הררי, טוען שזו מסקנה לא נכונה. אם נגדיר (לפי נח הררי) את המידע כרשת שמחברת ומדביקה את האנשים (ברור מעליו במקרה של רשת חברתית). מכאן יותר מידע מייצר יותר דבק בין האנשים שמייצר מציאות חדשה. מציאות, כמו הלינץ שבוצע על ידי המון הולנדי באוהדי כדור רגל ישראלים.

לאחר שמגדירים שמידע הוא הדבק שמחבר אנשים, קל לראות שאין קשר בין מידע לאמת.

המציאות קיימת. זו מציאות אחת שהייתה בזמן מסוים, במקום מסוים. תיאור אחד של המציאות הוא נכון יותר מתיאור שני של המציאות אם הוא קרוב יותר ומתאר בצורה מקיפה יותר את המציאות. המידע שמופץ אינו קשור לאמת ואינו נכון או לא נכון. אם המידע מחזק את הדבק בין האנשים שאליהם המידע מחובר הוא יופץ יותר וייתפס "כאמת" לפעמים אמת אלטרנטיבית על ידי יותר ויותר אנשים. נכון להיום יש כ-25% מהאמריקאים שמאמין שהעולם הוא שטוח. האם זה אומר שבמציאות העולם שטוח ב-25%? לא. האמת המוחלטת היא שהעולם הוא עגול.

הפוליטיקאים בישראל בארה"ב ובחלק מאירופה מנצלים היטב את התחושה שנוצרה שאין באמת אמת. זה עצוב שלדמוקרטיה הליבראלית אין כלים פשוטים להילחם על האמת המוחלטת שמציג ברוך שפינוזה.

עדו