בעולם העסקי יש חשיבות רבה לסמלי סטטוס, ולכן יש משמעות גדולה לשאלה מי מגיע למשרד של מי. כך מסמנים מיהו זכר האלפא. המנהלים הזוטרים הם העולים לרגל למשרדו של הבכיר. שלמה היה אמור להגיע למשרדי התעשייה האווירית ולהמתין בנימוס עד שהמזכירה תקרא לו להיכנס. מעבר לכך, מנהל חברת הזנק בדרך כלל לא זוכה לפגישה עם מנכ"ל התעשייה האווירית.

אבל הפעם היוצרות התהפכו, שלא על פי "חוקי הטבע". בארי, המנכ"ל של קבוצת התעשייה האווירית — חברה שמחזור המכירות השנתי שלה עומד על מעל ארבעה מיליארד שקלים — היה זה שעלה לרגל למשרדו של שלמה. מצד שני, אומנם שלמה חבש כרגע את כובע מנהל החברה הקטנה ולא הידועה רקפת בע"מ, אך מחוץ לכובע הזה היה שלמה דמות בכירה וידועה בתעשיית ההייטק ובקרנות ההון סיכון.

בארי התפעל מהמשרד הגדול והמפואר של שלמה, שעלה ביופיו על משרדו שלו. הוא התבונן בשקיקה במרחבי הים של חוף הרצליה.

בארי היה איש מקצוע מעולה ומנהל מצוין, אך מיומנויות הפוליטיקה לא היו הצד החזק שלו. הוא צמח בתעשייה האווירית מאז שסיים את לימודיו בטכניון. הקריירה שלו התעכבה בעיקר בשל חוסר הבנתו בפוליטיקה הארגונית. בארי כבר עודכן על־ידי עמית, סמנכ"לית הפיתוח, וסוזן מיחידת המנועים הרקטיים, שלחברת רקפת יש מנוע רקטי הפועל על היתוך גרעיני של מימן להליום, ומייצר דחף מהליום הנפלט במהירות הקרובה למהירות האור.

בארי לא היה טיפש, והבין מייד ששיתוף פעולה בייצור מעבורת חלל יהיה הפרויקט הגדול ביותר שהתעשייה האווירית עשתה אי־פעם. יותר מזה, פרויקט כזה יציל את חטיבת התעופה וימקם את התעשייה האווירית במקום אחר לגמרי.

הם עברו לחדר ישיבות כנרת והפגישה החלה.

"התעשייה האווירית תעשה כל דבר כדי לעמוד בלוחות הזמנים הבלתי אפשריים שאתם מציבים", אמר בארי.

שלמה השיב: "אני רוצה שיוסי, מנהל חטיבת התעופה, יהיה כאן מחר בבוקר לתדריך של שלוש שעות על מה שתידרשו לעשות, כדי שיוכל לבחור עשרה מהנדסים שיהיו כאן ביום שני, בשעה שמונה בבוקר. המהנדסים יקבלו שלושה ימי הדרכה, כדי שיבינו מה הם אמורים לתכנן. בנוסף, מאחר שכנראה יהיה מחר מזג אוויר מעונן, תוכל כבר מחר בלילה לראות את המנוע בפעולה".

שלמה הופתע כששמע את בארי אומר שאין לו צורך לראות את המנוע בעצמו, וכי הוא סומך על עמית וסוזן שכבר בדקו אותו.
"לי עצמי אין יכולת להעריך את מה שאראה", אמר בכנות. "לעומת זאת, אני כן רוצה להיות מחר עם מנהל החטיבה, כדי להבין טוב יותר מה נדרש מאיתנו".

"בסדר גמור", השיב שלמה.

"מי בממשלת ישראל מכיר את הפרויקט?" שאל בארי.

שלמה ידע שאין כרגע איש בממשלה שמודע לפרויקט. היה חשוב לו מאוד לשמור את המידע הזה בסוד, כדי שהעניינים לא יסתבכו. הוא השתהה רגע, ואז ענה:

"זהו פרויקט אזרחי־מסחרי לחלוטין. רמת הסודיות הנדרשת היא לא ביטחונית, אלא אזרחית־מסחרית. לכן, שר הביטחון, שהוא הממונה מטעם המדינה על התעשייה האווירית, אינו מעודכן בשלב הזה. רק מי שהכרחי שיהיה בתמונה, בכלל יודע על חברת רקפת. כפי שאתה ודאי מבין, במקרה הזה הסודיות חמורה ומסובכת יותר מבכל פרויקט צבאי־ביטחוני. חשוב מאוד שהאנשים שידעו מה קורה יהיו שומרי סוד. אנחנו, ברקפת, מבצעים את כל הקשרים מול מוסדות המדינה הנחוצים. אתם, במקרה הזה, קבלן משנה בלבד.

כאשר חלקים שונים מהפרויקט ייחשפו בעתיד לציבור, אתם תקבלו את כל הקרדיט על החלקים שלכם. אבל עד אז, רק האנשים ההכרחיים ביותר מודעים, כלומר — לא ועדים, לא מועצת מנהלים, ולא שרים. בחוזה שייחתם בינינו יצוינו במפורש מגבלות הסודיות. אם תפרו את הסודיות, החוזה יאפשר לנו להעביר את קבלנות המשנה לבואינג".

בארי הופתע.

"אני לא יכול לעדכן בזה את מועצת המנהלים שלי?" שאל.
"נכון", השיב שלמה. "ואני מבין שזו בעיה. תצטרך להיות יצירתי בניהול הסיטואציה הזו".

בארי חשב לעצמו שבעיית הסודיות כאן חמורה הרבה יותר מכפי ששלמה מעריך. הוא הכיר היטב את הנפשות הפועלות, וידע שמועצת המנהלים, עם כל הכבוד, משולה לחבורת תרנגולות, שבבוקר המחרת כבר תביא את הסיפור לתקשורת אם רק תינתן לה ההזדמנות.
בקול אמר: "אני אתמרן. אסביר שאנחנו נשכרים כקבלן משנה של רקפת, למטרת הסבה של מטוסי 767 לצרכים מיוחדים וסודיים של רקפת. מצד שני, בסופו של דבר, אני כפוף לשר הביטחון".

"לפני שאתה מדווח לשר הביטחון, אתה צריך ליידע אותי", אמר שלמה. "נצטרך לתמרן כך שבפוליטיקה הישראלית ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון יהיו מיודעים בטכנולוגיה בצורה שלא תגרום למשברים בקואליציה".
הסבר זה התקבל על דעתו של בארי. בפועל, שלמה ידע שבנושא הזה יצטרך להתייעץ עם גלית.

שלמה הבין שעלולה להיווצר בעיה חוקית אם הדברים יתבררו במלואם. במקרה כזה, שר הביטחון יוכל להוציא צו שיאסור על העברת הטכנולוגיה מחוץ לישראל. כל עוד הטכנולוגיה עצמה אינה ידועה, ברור שאין עילה להוציא צו כזה. לכן, הפתרון שגלית הציעה היה להעביר את הטכנולוגיה (לא את הידע שמאחוריה), למדינות נוספות עוד לפני שייווצר חשש ממשי שהשר יוציא צו. כך יהפוך הצו לחסר משמעות, וממילא השר לא יטרח להוציאו.

"אני חושבת שכדאי להעביר את הטכנולוגיה קודם לסין, ורק אחר-כך לארצות הברית", הציעה גלית.

"ארצות הברית לא תשב בשקט ותיתן לישראלים להעביר לסין טכנולוגיה שהם לא יכולים לקבל מישראל", השיב שלמה. "למה לסין ולא לארצות הברית?"

"אם רק לישראל ולארצות הברית תהיה גישה לטכנולוגיה", השיבה גלית, "ארצות הברית תלחץ על ישראל לא לשתף מדינות נוספות. כך, בסופו של דבר, היא תוכל להשתלט על הטכנולוגיה".

שלמה השתכנע שגלית צודקת, ושמח שהיא מטפלת בעניינים הללו. הוא ידע שמשחקי הכוח בין המעצמות הם מעבר ליכולותיו, ושגלית מבינה בהם הרבה יותר. כעת גם הבין, ממידע שקיבל, שגלית היא יוצאת המוסד — ולא רק פילוסופית.