רותם כרמל הייתה טייסת התובלה הראשונה בחיל האוויר. היו לפניה נשים טייסות מסוקים ואף טייסות קרב, אך להשתתף ממש בפעילות מבצעית – רותם הייתה הראשונה. עם תחילת שירותה בבסיס, נדרשה משימה להעביר ציוד לחוליה של המוסד בסודן. כל טייסי התובלה של הבסיס היו אז באימון באנגליה. מפקד הבסיס לא רצה לוותר על המשימה, ורותם נשלחה כטייסת משנה לטייס במילואים בדרגת אלוף-משנה. סמוך לנחיתה בסודן, קיבל הטייס הוותיק התקף לב. כך נוצרה מציאות כמעט בלתי אפשרית: כבר במשימתה המבצעית הראשונה, רותם הנחיתה מטוס הרקולס, לא במסלול, אלא על חולות המדבר, בלילה ללא ירח, ללא תאורת מסלול, בחשכה מוחלטת. על כך קיבלה צל"ש מראש המוסד.
בבסיסה נחשבה רותם לעילוי. היא הבינה היטב את יכולות המטוסים. טיסות מבצעיות יצאו רק לאחר אישור טכני שלה, ובדרך כלל בהובלתה. במבט חטוף על תוכנית טיסה, רותם אבחנה בעיות וליקויים שנסתרים מעיני אחרים. היא ניהלה את כל תחקירי התקלות במטוסי תובלה, לא רק בבסיס, אלא בפועל – בכל חיל האוויר. סגן-אלוף רותם כרמל הייתה בתחילת תקופת הקבע השלישית. נשואה, אם לשלושה.
סיפורה של נועה דגן, "העיט", נשמע לעיתים כאגדה. אביה היה מנהל פיתוח במעבדות בל בניו-ג'רזי. אמה, בעת טיול בניו יורק, נתקפה בצירים והתמוטטה ברחוב. העוברים והשבים פסעו מעליה, כדרכם מול חסרי בית. שתי דיילות של אל־על, שראו כתובת בעברית על מכנסיה, פנו אליה, הזעיקו אמבולנס, ובבית החולים "מאונט סיני" נולדה נועה. ייתכן אף שנולדה בחדר הסמוך לאיסמאיל, שגם הוא נולד שם.
נועה הייתה אחת מטייסות הקרב הראשונות שסיימו את קורס הטיס במגמת קרב. לא מסוקים, לא תובלה, לא נווטת, אלא טייסת קרב, הקרם של הקרם. תלמידה מצטיינת מרעננה, בת למורה ומהנדס, מלח הארץ של בנות הקורס. הכל זרם אצלה – לימודים, חברים, אהבות. כשהייתה בבית הספר היסודי, נרצח אביה בפיגוע בירושלים. היא קיבלה את האובדן במינון "מדויק" – לא פחות מדי, אך גם לא יותר. כשהאם נישאה בשנית, נועה קיבלה את האב החורג באהבה. הוא היה מהנדס, והשקיע רבות בלימודיה – בעיקר בקורס הטיס. נועה למדה הנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. בדרך כלל הלימודים בקורס טייס נעשים בבן גוריון. שלא כמקובל, הצליחה להתאים את הלימודים למסגרת הקורס בזכות קשריו של אביה החורג. מאחר שלא יכלה להגיע לטכניון ברוב ימות השבוע, למדה בעזרת סרטונים מיוטיוב, קורסים פתוחים וגוגל. אביה החורג שימש לה גם כמורה פרטי. את הלימודים השלימה כשנה לאחר סיום הקורס.
כטייסת קרב נחשבה לכוכב עולה. למרות התנגדות הדרג הפוליטי, שובצה למספר רב של תקיפות בסוריה. באימונים ובקרבות אוויר סימולטיביים נראתה מעל כולם. המהנדסים שתפעלו את מערכות הבקרה, גם לאימונים וגם למבצעים, טענו שהביצועים שלה אינם אנושיים. היו שכינו אותה "העיט".
נועה הייתה גרושה. נישאה לאחר קורס הטיס לעודד, חברה מהתיכון. כחודשיים לאחר החתונה, פלרטטה עם טייס מהטייסת. עודד, ברגע של כעס, האשים אותה על העבר, סטר לה, מייד התנצל ויצא מהבית. נועה אספה את חפציה, נסעה להוריה ולא דיברה איתו עוד. הגירושין התנהלו במהירות ובתרבות.
לאחר מכן טסה להודו, שם נחבלה קשה ברגלה ובצלעותיה. השיקום הארוך מנע ממנה לחזור לטיס קרבי. בינתיים שירתה כטייסת תובלה, בדרגת רב־סרן, והייתה מועמדת לתפקיד קברניטית מטוס ראש הממשלה – "טייסת קרב תצטלם טוב", חשבו הממונים.
רותם תכננה להישאר עוד שנתיים בחיל האוויר, כדי להשתלב לאחר מכן באל- על. מפקד הטייסת, בעקבות שיחה עם בארי, מנכ"ל התעשייה האווירית, פנה לרותם ואמר שנציג של חברת רקפת יפנה אליה. עוד באותו יום, הגיעה אל ביתה נציג של רקפת בע"מ, עם הצעה מפתיעה: תפקיד קברניטית מטוס 767 בפרויקט סודי ביותר, עם שכר של 80 אלף ש"ח בחודש, וחוזה לחמש שנים.
רותם שתקה. אמנם משכורת קברניט באל-על עשויה להגיע עם הזמן ולהיות גבוהה יותר, אך עבורה זה היה יעד רחוק, שמצריך עוד שנים של הכשרה. ההצעה הייתה מפתה. "אין צורך להחליט כעת", אמר הנציג, "רק לאחר שתוצג בפנייך התמונה המלאה. העבודה תתחיל בשלושה חודשי לימוד עם מהנדסי התעשייה האווירית, כמובן עם שכר מלא. לשם כך תידרשי לחתום עד סוף השבוע על חוזה סודיות מחמיר. תוכלי לומר לבעלך שהצעת עבודה כטייסת אזרחית ב־767, ולחשוף את גובה השכר, אך לא מעבר לכך".
במקביל, התקיימה שיחה דומה עם נועה.
למחרת הגיעו נועה ורותם למשרדי גלבוע, כדי לחתום על הסכם הסודיות.
שלמה, שחיפש טייסי תובלה מצטיינים, העדיף טייסים בכושר שיא ולא בהכרח וותיקים. הוא זכר כי בתקיפת הכור בעיראק, דווקא הטייס הוותיק ביותר החטיא. שלמה גם העדיף טייסות, מניסיונו ב־8200: נשים שומרות סוד מקצועי טוב יותר, מתפקדות טוב יותר בלחץ, ונראות טוב יותר בתקשורת – שיקול פוליטי עתידי.
כשהציעו לו את רותם ונועה, שמח. בעיניו היו מושלמות.
"ביום ראשון ב־10:00, אתן צריכות להגיע לישיבה באולם 'כנרת', כאן בקצה המסדרון", אמרה להן כנרת, מזכירתו של שלמה, לאחר שחתמו.
"זה קצת בעייתי, אני אמורה להיות בטייסת", אמרה נועה.
"אני אטפל בזה", השיבה רותם. "נהיה כאן ב־10:00".