לפי תורתו של דארווין השינוי מונע על ידי שכפול וברירה טבעית. דארווין הגדיר שכל המערכות התפתחו וניבנו לצורך ולמטרה אחת ויחידה – שרידות. שרידות הקוד הגנטי. והשרידות מובנית על השכפול המוצלח.
בהתאם לפרויד גם הנפש והאישיות הן מנגנון כמו כל שאר המערכות שהאבולוציה פועלת עליהם. בקביעתו זו הוסיף נדבך נוסף לתורתו של דארווין שהתייחסה בעיקר למנגנונים הביולוגים ולא בהכרח המוחיים אישיותיים.
לפי כך הפעולות שלנו מעוצבות על ידי אבולוציה. הפעולות שלנו, הן בשפת מחשב, מערכת ההפעלה שלנו, או בשפה של פסיכולוגיה, האישיות שלנו. האבולוציה פועלת על מנגנוני האישיות והמחשבה האנושית. כלומר האבולוציה שינתה ושיפרה את מנגנוני האישיות והמחשבה האנושית לצורך השגת אותה "מטרת על" של שרידות על ידי שכפול.
מושגי בסיס – בהסבר כללי
פרויד הגדיר מספר מושגי יסוד בפסיכולוגיה: מודע, ותת מודע, ובאישיות: איד אגו וסופר-אגו. (אנו נרחיב מושגים אלו בהמשך אבל ניתן עכשיו הגדרות קצרות):
המודע (ההכרה)– תכנים שאדם מודע, ויודע עליהם, תכנים אותם ניתן לחשוב ולתכנן.
התת מודע (תת ההכרה) – תכנים שאדם אינו יודע שנמצאים בקרבו, הוא אינו יכול להגיע אליהם ישירות אלא רק דרך חלום היפנוזה פליטות פה וקולמוס…
הדבר דומה למערכות ביולוגיות אחרות בגופנו. למשל שרירים: אנו מודעים לשרירי היד, יכולים לשלוט בהם ולהפעילם. לעומת זאת איננו מודעים לשליטה ולהפעלה של שריר הלב על אף חיוניותו לחיינו.
האדם, אינו שונה מכל יצור ביולוגי אחר. מטרתו המרכזית של היחיד היא לשכפל את עצמו. כלומר להעמיד צאצאים. ובכך לשמר את מין(סוג) האדם. עדיף עם הגנים של עצמו ולא בהכרח של אחרים.
פרויד מחלק את האישיות לשלושה חלקים: איד אגו וסופר-אגו. לשלושתם מטרה משותפת אחת (שרידות על ידי שכפול). אבל כל אחד מהם נמצא במקום אחר (במודע ובתת מודע, ובחלקים שונים במוח) ופועל בצורה אחרת להשגת המטרה המשותפת.
החלקים הללו (איד אגו וסופר-אגו) הם חלקים פונקציונאליים. כלומר לשאול איפה במוח נמצא האיד, זה כמו לשאול לגבי מכונית איפה החלק הפונקציונאלי שדוחף מכונית קדימה. התשובה הנכונה היא גם בגלגלים גם במנוע וגם בתמסורת. לכן גם הפונקציונאליות של האיד נמצאת במספר אזורים במוח. כל שלושת החלקים (איד, אגו, וסופר-אגו) נמצאים בכל אדם ופועלים במקביל (Multitask). בהמשך נסביר שהמוח להבדיל ממערכות AI פועל במקביליות עצומה, כאשר כל נוירון במוחנו פועל עצמאית. יחד עם זאת קיימים מנגנוני סינכרון, אבל הם לא פועלים ברמת הנוירון.
האיד – (נמצא בעיקר באזורי המערכת הלימבית) פועל מתת ההכרה ומשפיע על האדם מבלי שהאדם בדרך כלל מודע לכך. האיד פועל בצורה ישירה על מנת להגיע למטרה. באיד נמצאים דחפים. הדחפים הבסיסים ביותר והחשובים להישרדות. הדחפים הם: מין ותוקפנות(מות).
מדוע דחפים אלו הם הבסיסים ביותר להישרדות?
- הדחף המיני – ללא הדחף המיני השושלת תיעצר ולאדם לא יהיה המשך.
- התוקפנות (המות) – חיוני על מנת לעמוד בתחרות מול האחרים בעלי אותו עניין להמשך שושלת שלהם והעמדת צאצאים שלהם.
הדחפים באיד הם "מזוקקים" וחסרי כל עידון. האיד נחשב לנמוך מבחינה ערכית ומקושר במקרים רבים "ליצר הרע" באדם, זו בעצם שטות כי ללא האיד אין שרידות לאנושות. יחד עם זה, זה נוח לזכור זאת כך.
האגו – הוא למעשה מה שאנחנו מרגישים, ורואים כאישיות של עצמנו. ההתנהגות ופעולותיו של האדם. התנהגות האדם בנויה מערכים שרכש ומאינטרסים עכשוויים, האגו מעוניין להגיע לאותה מטרה כמו האיד אבל הוא "מבין" שהדרך הישירה והפשטנית לא תמיד משיגה את המטרה הרצויה. האגו הינו המתווך בין האיד ל"סופר אגו" (עליו נסביר בהמשך). האגו נמצא בין המודע לתת מודע. אנו מרגישים כאלו האגו הוא האישיות שלנו, כאלו האגו הוא אנחנו. אל אף זאת, בסופו של דבר אנחנו פועלים בהתאם לכל השלושה, מכאן בעצם האישיות שלנו מורכבת מכל השלושה.
הסופר אגו – הסופר-אגו הוא הדברים הנשגבים שהאדם תופס בעצמו, ערכים גבוהים, מוסר וצדק. הסופר-אגו אינו מחפש "לנצל הזדמנויות" אלא לפעול בהתאם לערכי מוסר טהורים. הסופר-אגו נחשב לגבוה מבחינה ערכית ומקושר במקרים רבים "למצפון" או "יצר הטוב". גם זאת שטות כי הוא אינו טוב או רע אלא פועל בהתאם לדרך המוגדרת לו. אבל שוב, נוח לזכור זאת כך. גם הסופר-אגו כמו האיד והאגו מעוניין לפעול להשגת אותה מטרה, אבל הוא "המתוחכם" שמביניהם. הסופר-אגו גם נמצא יותר במודע מאשר שני האחרים.
מודל הקרחון
מודל הקרחון משמש לצורך המחשת מיקומם של חלקי האישיות בזיכרון
מושגי בסיס – בהסבר כתוכנה
אנחנו חיים ופועלים ומתנהגים בהתאם ל"רצוננו". ורצוננו זה נובע מהאישיות שלנו. כלומר האישיות שלנו מכתיבה את פעולותינו בהתאם למצב נתון. מכאן אם נכניס אדם למצב נתון, האישיות שלו תכתיב את התגובות שלו למצב. במושגים ריאלים יש כאן מערכת, שבהינתן קלט מסוים, בהתאם לאלגוריתם (האישיות) תבצע פעולות מסוימות. במקרים רבים נחשוב שפעולות שלנו נובעות מרגשות שלנו, פחד אהבה, שנאה ועוד. הרגשות הם חלק שמשפיע על פעולות האגו במודע. אבל הרגשות עצמם מושפעים מזיכרונות עבר, פגעו בנו אהבו אותנו העריכו אותנו וכו. עיקר הרגשות נובע מזיכרונות שנחקקו בתת מודע בעבר, קשה לנו להשפיע אליהם. אבל אנחנו יכולים במודע לנסות ולהתגבר על פחדים. מכאן רגשות הן תרכיז של הנחיות לפעולה שנמצא באגו. אבל חלק מהרגשות הוא מולד, כמו פחד מנחשים או מאריות.
באדם, האלגוריתם הוא האישיות, במחשב האלגוריתם הוא תוכנת ההפעלה והיישום שמופעל מעליה. כמו שבאישיות התוצאה אינה בהכרח דטרמיניסטית כך גם בתוכנה ניתן להכניס גורמים שאינם דטרמיניסטיים. התוכנה של האישיות אינה פשוטה, היא מורכבת ממספר שכבות. ברגע נתון יכולה להיות השפעה גדולה יותר של שכבה אחת על אחרת. אבל יש לזכור לכולן אותה מטרה שיכפול מוצלח של הקוד הגנטי.
פרוצדורות ה-Kernel
פרויד הגדיר שלוש פרוצדורות ברמת ה-Kernel
- פרוצדורת Kernel של האיד (Id – בתוכנה השם הוא Eid כדי לא לבלבל אם ID שהוא מספר הזיהוי)
- פרוצדורת Kernel של האגו (Ago)
- פרוצדורה Kernel של הסופר-אגו. (Super_ago)
כל הפרוצדורות פועלות כל הזמן אצל כולנו. האישיות שלנו מורכבת מכולן. הפעולה שלנו בסופו של דבר היא תוצאה של שילוב בין כל השלוש לעתים אחת יותר חזקה ולעתים אחרת אבל כמעט תמיד כל השלוש בפעולה.
נגדיר איך כל אחת מהפרוצדורות הללו מגיעה למטרת העל (השרידות והשכפול). לצורך פשטות העניין, אנחנו נהיה פמיניסטיים לחלוטין ולא נתייחס להבדלים בין זכר לנקבה. כל דבר שנכון לזכר יהיה נכון גם לנקבה.
האיד
האיד פועל בצורה ישירה כדי להגיע למטרה. "אני" כזכר, צריך לדאוג לשכפול מוצלח. המשמעות הישירה היא ש"אני" צריך לאנוס כל נקבה פורייה בסביבה, ו"אני" צריך להרוג כל זכר שמקטין את הסיכוי שהשכפול יהיה שלי. כלומר האיד מורכב משני דחפים מרכזים אצל האדם המין והאלימות. האיד אחראי על הדחפים הבסיסים אוכל מין ודחפים אגרסיביים. הוא מסופק ונדחף על ידי כאב והנאה ישירים.
האגו
האגו הוא האני, כפי שאני חווה אותו. הוא מעוניין להגיע לאותה מטרה כמו האיד, אבל הוא מתוחכם יותר הוא יודע שאם "אני" אנסה לרצוח את כל הזכרים בסביבתי ואאנוס את כל הנקבות בדרכי, הסבירות היא שאכנס לכלא והסיכוי שלי לבצע שכפול מוצלח יהיה אפסי. מכאן האגו רואה את המציאות מסביב מתחשב במכשולים השונים שעומדים כרגע בפני ומוצא את הדרך לעקוף אותם ולהגיע למטרה. אם צריך להתחתן בשביל להגיע לשכפול מוצלח- "אני" ארצה להתחתן אם צריך להוכיח את עצמי מעל לזכרים אחרים אז אעשה זאת ואתחרה בהם.
הסופר-אגו
הסופר-אגו "מתוחכם" יותר מהאגו. אם האגו רואה את המכשולים כאן ועכשיו, הסופר אגו רואה ומסכם את מכלול המכשולים שיכולים להיות לפי העבר ולפי מה שקרה במקומות אחרים ובזמנים אחרים. ומכאן הסופר-אגו מנתח מכלול הקשרים רחב ביותר ומכוון אותנו לכיוון נכון (כמובן כדי שנוכל לבצע שכפול מוצלח). אנחנו קוראים לכיוון הנכון שאותו מכתיב הסופר אגו –הכיוון הטוב. מכאן גם אפשר להתייחס לסופר-אגו כאל המצפון.
הבנת הסופר-אגו כאינטגרל על פתרונות מוצלחים
אנו נוטים להניח שהמצפון מכוון אותנו לקראת טוב אבסולוטי. הטענה כאן היא שהסופר-אגו מנתח את מרחב הפתרונות. מתוך פתרונות עבר במקומות שונים וניתוח המצבים על פני זמן ומרחב גדולים וארוכים מאד מיצר "מצפן". "המצפן" מכוון אותנו לפתרונות מוצלחים. (יש לזכור תמיד הבעיה שדורשת פיתרון מוצלח, נשארה כל הזמן אותה בעיה –שרידות על ידי שכפול)
במונחים ריאלים, הסופר-אגו מבצע אינטגרל במרחב ובזמן על מכלול הפתרונות המוצלחים. כדי לבצע אינטגרל על זמן ארוך הוא צריך לסכם גם את הניסיון של אבותיו. הסיכום על פני עבר ארוך מתבצע על ידי כך שהוא יורש מאבותיו או בתוך בקוד הגנטי או על ידי חינוך את תמצית הפתרונות המוצלחים.
יונג – הגדיר תורשה גנטית של פתרונות ופחדים כארכיטיפים – אבל היום לא נהוג להשתמש במושג זה.
ההסבר שלמעלה מציג נקודה ערכית בעייתית. לפי הסבר זה אין בעצם טוב ואין רע, אלא מכלול של פתרונות שהצליחו בפועל ופתרונות שנכשלו.
ובכן לרב רובם של המטרות, גם עם ההסבר הזה שמובא למעלה, עדין יש טוב ורע. מאחר והאינטגרל הוא מאד גדול אז פתרון שמוגדר על ידו בתור "רע" יישאר "רע" גם עם יש לו הרבה הצלחות כאן ועכשיו. מאחר והצלחות אלו של הרע מתבטלות בשישים מול מכלול הכישלונות בעבר. מכאן יש טוב ויש רע והכל בסדר.
אבל ההנחה שמסתתרת כאן היא שאין "טוב" מוחלט. המצפון מגדיר את הטוב כפתרון המוצלח במכלול הפתרונות האנושיים.
קימות כאן שתי מסקנות נסתרות שאינן אינטואיטיביות.
- האם "הטוב" מנצח?
אנחנו נוטים לומר ש"רק בסרטים הטובים מנצחים" ובמציאות הרעים מנצחים. אז גישה אינטואיטיבית זו היא טעות! ניתן להבין ולהראות שהטוב באמת מנצח בדרך כלל. אבל הוא מנצח לא משום שהוא באמת הצודק האבסולוטי, אלא משום שאנחנו "מסמנים את המטרה אחרי שהחץ פגע". - מה משנה את הגדרת "הטוב"?
הגדרנו שהטוב הוא הסיכום של הפתרונות המוצלחים. האם בהיסטוריה האנושית יכול להיות שינוי שישנה מהותית את הגדרת "הטוב"? בהחלט כן.
לדוגמא אם גרמניה הנאצית הייתה מנצחת במלחמת העולם השנייה.
קודם כל אני לא הייתי קיים. אבל מעבר לתוצאה האישית שלי, סביר להניח ששינוי כל כך קיצוני ומאסיבי בהצלחות בין "הטובים" אלו שנלחמו נגד גזענות לבין הרעים שלחמו בעד תורת הגזע היה מיצר שינוי בהגדרת "הטוב". סביר להניח שבעשרות (ואולי במאות) השנים שאחרי המלחמה, הגזענות הייתה נחשבת לדבר טוב. הגזענות כן הייתה Politically correct . כלומר המצפון האנושי היה מכוון אחרת את הצפון שלו.
ניתן לקחת דוגמאות נוספות כמו אם הצפון בארה"ב שנלחם במלחמת האזרחים נגד עבדות היה מפסיד…
מצד שני כפי שהסברנו הטובים הם אלו שמנצחים בסופו של דבר…
המושגים הפסיכולוגים מול מושגי היום יום
מושגים כמו אגו, תת הכרה וכו' נמצאים היום בשימוש יום יומי. השימוש הנרחב הוסיף למושגים נפח והקשרים שאינם שיכים למבנה האישיות של האדם. מושג כמו "אגו מנופח" הוא במשמעות של אדם עם אישיות שרואה את עצמו במרכז הדברים, אבל אין לכך משמעות שמבנה האגו של אותו אדם גדול יותר, אולי להיפך יתכן והאיד שלו גדול יותר.
בנוסף לכך אנו נוטים לערבב בין מושגים אלו לבין המודע והתת מודע. המודע והתת מודע הם מושגים שקשורים למבנה הזיכרון שלנו. אבל הם קשורים גם לנושא האיד האגו והסופר-אגו.
האיד האגו והסופר-אגו הם פרוצדורות תוכנה. התוכנה, כמו כל תוכנה, צרובה בזיכרון. כעיקרון תוכנת ההפעלה יושבת על זיכרון מופרד מזיכרון הנתונים. לזיכרון הנתונים יש לנו גישה ישירה יחסית ולזיכרון עליו כתובה התוכנה אין לנו גישה ישירה. זיכרון שאנו יכולים לגשת אליו יקרא המודע וזיכרון אליו אין לנו גישה יהיה תת מודע. אבל יש כאן רמות רבות ושונות של מודע ותת מודע.
פרוצדורת האיד ממוקמת פיזית עמוק בתת מודע. פרוצדורת הסופר אגו נמצאת יחסית במודע אין אנו יכולים לגשת לפרוצדורה עצמה אבל אנחנו בהחלט יכולים לחשוב על פעולה מסוימת האם היא טובה או רעה כלומר אנחנו יכולים להפעיל (לתשאל) במודע את הסופר-אגו שלנו.
אחרי שהבנו, שמרכיבי האישיות הן פרוצדורות תוכנה, הזיכרון הוא החומרה בו צרובה תוכנת האישיות וזיכרון זה מורכב מחלק מודע וחלק לא מודע ניתן להסתכל על האיד האגו והסופר-אגו מכיוון נוסף.
האיד יושב בתת מודע ואחראי למין ואלימות, הכוונות הרעות שלנו, הסופר-אגו יושב במודע ואחראי לכוונות הטובות שלנו. האגו יושב בגבול המודע והתת מודע והוא משרתם של שני האדונים האיד והסופר-אגו. האגו צריך לרצות את אדוניו והפעולות שהוא מכתיב יהיו פשרה שנמצאת בגבול המודע בין יצר הטוב ליצר הרע.
בחינה קצרה של טוב ורע
הסברנו שהאיד נחשב נמוך מבחינה ערכית – רע. נחזור וניבחן קביעה ערכית זו. בשעת המשגל עצמו, חייבים את האיד. אחרת העסק לא יעבוד ולא תהיה תקומה למין האנושי תרתי משמע. כלומר המנגנון של המין הכרחי. יתרה מכך האיד אחראי לתחרותיות להישגיות וכו' שמקורן בתוקפנות ואגרסיביות שמקורן באיד. כלומר האיד הוא הכוח המניע את ההתקדמות וההתפתחות האנושית. כאשר בודקים זאת לאורך מיליוני שנה, האיד הוא שדחף את האדם והביא את מותר האדם על הבהמה.
אנחנו נוטים לחשוב שמצב העולם ישתפר אם לא יהיה רע. יתכן וזה באמת נכון לגבי מעשי רוע קיצוניים, אבל "יצר הרע" הפנימי הנורמאלי, המין-לשכפול והתוקפנות-להתקדמות, הם בעצם הכרחיים, ומכאן אנושיים וחיוביים, כל עוד הם במינון שאינו הרסני.
תורתו של פרויד
כאשר אנו פועלים, מדברים, כותבים או חולמים אנחנו מופעלים על ידי הפרוצדורות השונות, וחדי העין והאוזן ירגישו לא רק את הנאמר אלא גם את ה-Sub Text.
השליטה שלנו, של הדובר, ב- Sub Text של הנאמר, אינה מושלמת. בעיקר כשאנחנו עייפים ועוד יותר כאשר אנו חולמים. טעות פרוידיאנית היא אמירה שמגלה לסביבה או לך את הנושא עצמו שמטריד אותך. במקרים רבים ישנם דימויים שפועלים על כלל בני האדם. בתרבות מסוימת כמו בתרבות העולם המערבי, אם תראה לילד את התמונה שליד הוא מיד יזהה שזה קטר רכבת. איך? הרי מעולם לא ראה קטר עם עשן. הם נעלמו מהעולם לפני שהוריו נולדו. כלומר חלק משותף במבנה המוח שנוצר אצלנו דוחף אותנו לדימויים משותפים. כך גם ברור לנו בקריקטורה שלמעלה, כאשר המטפל שואל את איש השלג "מה אתה מרגיש לגבי הגזר שלך, ברור לנו שהשאלה היא לגבי איבר המין של איש השלג.
נבין שדימויים משותפים קיימים גם בחלום. זהוי הדימוי הוא חלק ממפתח הבנת ה-Sub Text של החלום. בחלום ה-Sub Text הוא בעצם העיקר. יש גם נושאי חלום משותפים, כמו חלום בו יש לי את היכולת לעוף, או חלום בו אני מתאורר אחרי נפילה, או שאני ערום במקום ציבורי, ועוד.
תורתו של פרויד היא רחבה מאד. תורתו מנתחת את אישיות האדם גם מבחינת חלקים (כפי שסקרנו בפרק), גם מבחינת שלבי התפתחות שונים, וגם מבחינת צורת טיפול. חלקים גדולים משלבי ההתפתחות שקיימים בתורתו אינם מקובלים היום והם שונו והתפתחו בפסיכולוגיה המודרנית. גם חלקים בצורת הטיפול שהגדיר אינם מקובלים היום, אבל הפסיכו אנאליזה שקימת עד היום כצורת טיפול שואבת חלקים גדולים מעבודתו המקורית של פרויד.
נראה לי שהסבר מעמיק ופרטני יותר על אותם חלקים שחלקם אינו מקובל היום היא בבחינת "עצים שמסתירים את היער".
תזכורת : כל קוף שנוצר על ידי ה Recreation ship נקרא קוף קדמון.
בתוכנת הקוף שלנו, יש בתוך אובייקט הקוף, שלוש פרוצדורות. בקוף הקדמון הן יושבות בקובץ EvoUnit.pas ובצאצאים שלא נוצרו על ידי ה-Recreation ship הם בקובץ EvoUnitDxxx.pas (כאשר xxx הוא מספר אקראי וזהה למספר בתוכנת הריצה MonkeyDxxx.exe)
TMyMonkey=class(TEvoForm)
function Eid:TNbors;//We write Eid(not ID) for the psychology term id
function Ago:TNbors;
function SAgo:TNbors;
בקוף הקדמון שלנו הפרוצדורות הן פרימיטיביות לחלוטין. אבל הן יתפתחו בצאצאים שלו בהתאם לאקולוגיה בה צאצאיו יתפתחו.
הקופים שלנו הם פמיניסטים. אין הבדל בין זכר לנקבה – מלבד היכולת להיות בהריון.
נניח שאני קוף קדמון זכר.
פרוצדורת ה-Eid שלי מחפשת את הקוף הקרוב ביותר.
- אם הקוף הקרוב ביותר אלי הוא זכר
אני אבדוק האם יש לו יותר אנרגיה מאשר לי. אם כן אני אברח ממנו. אם לי יש יותר אנרגיה, אני ארדוף אחריו וכאשר אשיג אותו אנסה להרוג אותו. על ידי פרוצדורת "Kill" - אם הקוף הקרוב ביותר אלי הוא נקבה
אני אתקרב אליה וכאשר אשיג אותה אנסה להזדווג על ידי פרוצדורת "Fuck".
פרוצדורת ה-Ago שלי מחפשת את הקוף המשפיע ביותר עלי בהתאם לכוחו ומרחקו ממני עכשיו.
פרוצדורת ה-Super-Ago שלי מחפשת את הקוף המשמעותי ביותר בכל הזמנים ובכל המקומות.